5 שאלות שכדאי לשקול בעת בחירת אמצעי מניעה

בחירת אמצעי מניעה היא החלטה אישית מאוד, שמשקללת את אורח החיים, יעדי הבריאות, והתחושות הרצויות בגוף. 

קיימות שתי קטגוריות עיקריות של אמצעי מניעה: הורמונליים ולא הורמונליים. 

אמצעי מניעה הורמונליים כוללים גלולות למניעת היריון, מדבקות, טבעת וגינלית, שתלי פרוגסטרון והתקנים תוך רחמיים (IUDs) מסוימים. 

אמצעי מניעה לא הורמונליים כוללים שיטות מודעות לפוריות, כגון Natural Cycles המופעלת על ידי Oura, התקן נחושת תוך-רחמי ואמצעי מניעה חוסמים כגון קונדומים. 

חשוב להתייעץ עם איש מקצוע או אשת מקצוע בתחום הבריאות כדי למצוא את השיטה המתאימה, בין אם תחפשו פתרון נוח שלא דורש התעסקות יומיומית או פתרון ללא הורמונים. 

בהמשך תמצאו שאלות חיוניות שכדאי לשאול את עצמכן ואת איש המקצוע או אשת המקצוע בתחום הבריאות בעת קבלת ההחלטה.

חוויית תובנות המחזור של Oura מציעה כעת תמיכה באמצעי מניעה הורמונליים, שנועדה לעזור במעקב אחר תסמינים, לחזות דימומים, ולהבין טוב יותר כיצד אמצעי מניעה הורמונליים משפיעים על הגוף ברמה האישית.

1. באיזו מידה חשובה היעילות של אמצעי המניעה?  

מה המשמעות של "יעילות" כשמדברים על אמצעי מניעה? אמצעי מניעה יעיל מונע היריון. המדד החשוב הוא שיעור "שימוש טיפוסי", שמשקף עד כמה אמצעי המניעה אכן מונע היריון ב"עולם האמיתי", כאשר לעיתים שוכחים ליטול גלולה.

"שימוש מושלם", לעומת זאת, הוא מדד ליעילות הטכנית כאשר אתן משתמשות בו בדיוק כפי שנדרש ובאופן עקבי.  

לכן, אם שיעור השימוש הטיפוסי הוא 90%, זה אומר שאם 100 נשים השתמשו בסוג זה של אמצעי מניעה במשך שנה מלאה בעולם האמיתי, 90 לא יהיו בהיריון בסוף השנה, ו-10 יהיו בהיריון.

אמצעי מניעה הורמונלייםהמתאפיינים בשיעורי יעילות שבין 91% ל-99%, נמנים בין הדרכים האמינות ביותר למניעת היריון. עם זאת, השיעור משתנה בהתאם לאפשרות הספציפית שאתן בוחרות, וכן לפי מידת ההתמדה והדיוק שלכן בשימוש בה. 

שיעורי היעילות של אמצעי מניעה
	שם השיטה	שיעור היעילות (שימוש טיפוסי)*
יעילות גבוהה                                           יעילות נמוכה	ניתוח עיקור (קשירת חצוצרות לנשים, חסימת צינור הזרע לגברים)	99%
	התקנים תוך-רחמיים הורמונליים	99%
	שתל	99%
	התקן נחושת תוך-רחמי	99%
	הזרקה (פרוגסטרון בלבד)	96%
	הגלולה (הורמונים משולבים)	93%
	טבעת תוך-וגינלית (אסטרוגן + פרוגסטרון)	93%
	שיטת Natural Cycles המופעלת על ידי Oura	93%**
	גלולת מיני (רק פרוגסטרון)	91%
	מדבקה (אסטרוגן + פרוגסטרון)	93%
	קונדום גברי	87%
	כובעון צווארי	יעילות בשיעור 86% עבור נשים שמעולם לא ילדו  יעילות בשיעור 71% עבור נשים שכבר ילדו
	ספוגית	יעילות בשיעור 86% עבור נשים שמעולם לא ילדו יעילות בשיעור 78% עבור נשים שכבר ילדו
	דיאפרגמה	83%
	קוטל זרע	79%
	שיטת המשגל הנסוג	78%
	שיטות מודעות לפוריות (FAMs)	יעילות בשיעור 77%–98%, בהתאם לשיטה שבה נעשה שימוש
*כל שיעורי היעילות הטיפוסיים מבוססים על נתונים מ-Planned Parenthood  **מקור: https://www.naturalcycles.com/cyclematters/natural-birth-control

שאלו את עצמכן את השאלות הבאות כדי להבין אם כדאי לשקול שיטה המתאפיינת ביעילות גבוהה. 

האם תרצו אי פעם לקיים הורות משותפת עם בני/בנות הזוג המיניים שלכן? 

• אם לא, כדאי לשקול שיטה עם יעילות גבוהה. 

האם להיריון יהיו השלכות חברתיות מסוכנות עבורכן או עבור משפחתכן? 

• אם כן, כדאי לשקול שיטה עם יעילות גבוהה. 

האם ביצוע הפלה – אם תבחרו בכך – יהיה בטוח, חוקי ונגיש? 

• אם לא, כדאי לשקול שיטה עם יעילות גבוהה. 

האם קיים תרחיש רפואי שבו היריון אינו מומלץ בשלב זה עבור ביטחונכן? 

• אם כן, כדאי לשקול שיטה עם יעילות גבוהה. 

2. באיזו תדירות תרצו לחשוב על אמצעי מניעה? 

כשמדובר באמצעי מניעה, היעילות של השיטה תלויה לעיתים קרובות במידת ההתאמה לחיים האמיתיים. לרוב, הדבר מסווג לפי רמת המאמץ היומי הנדרש. 

מתמשךאמצעי מניעה מסוג התקן תוך-רחמי, שתל או זריקה, אינם דורשים מאמץ יומי, ואילו אמצעי מניעה מחזוריים, כמו הגלולה, המדבקה והטבעת, דורשים תשומת לב יומית או תקופתית.

כדאי לשקול את השאלות הבאות: 

האם אתן מעדיפות וסת פחות או יותר קבועה וידועה מראש? 

• אם כן, כדאי לשקול אמצעי מניעה מחזורי.
• אם לא, כדאי לשקול אמצעי מניעה מתמשך. 

האם קל לכן לזכור לעשות משהו כל יום באותו זמן – לא משנה מה? 

• אם כן, כדאי לשקול אמצעי מניעה מחזורי או מתמשך.

האם קשה לכן לזכור ליטול משהו כל יום ו/או שאתן לא רוצות לחשוב על זה? 

• אם כן, כדאי לשקול אמצעי מניעה מתמשך. 

האם יש לכן חששות לגבי אובדן הכיסוי הביטוחי או היכולת לשלם? 

• אם כן, כדאי לשקול אמצעי מניעה מתמשך.  

האם אתן יכולות להשתמש באמצעי מניעה או להחזיק באמצעי מניעה בבטחה?

• אם לא, כדאי לשקול אמצעי מניעה מתמשך.  

3. האם אתן מתמודדות עם מצבים רפואיים או נוטלות תרופות? 

חשוב להבין כיצד תרופות או מצבים רפואיים נוכחיים עשויים להגיב על הורמונים באמצעי מניעה. 

לדוגמה, אסטרוגן עשוי לסייע בשליטה במחזור, אך עלול להעלות את הסיכון לקרישי דם או להשפיע על מצבים רפואיים מסוימים. 

הנה הפירוט של הורמונים באמצעי מניעה הורמונליים טיפוסיים: 

• גלולה משולבת, מדבקה, טבעת: אסטרוגן ופרוגסטרון
• התקן תוך-רחמי, שתל, זריקה, גלולת מיני: פרוגסטרון בלבד 

כדאי לשקול את השאלות הבאות: 

האם אתן מתמודדות עם מצבים רפואיים כמו יתר לחץ דם? 

• אם כן, כדאי לדון במצב עם הרופא שלכן. בהתאם לגיל ולמידת השליטה בלחץ הדם, סביר להניח שההמלצה תהיה להשתמש באמצעי מניעה המכילים פרוגסטרון בלבד.  

האם אתן מעשנות סיגריות באופן קבוע?

• אם כן, כדאי לשקול אמצעי מניעה המכילים פרוגסטרון בלבד. עישון פוגע בכלי דם ומגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כאשר הוא משולב עם אסטרוגן, הסיכון לקרישי דם חמורים או להתקף לב עולה באופן משמעותי, במיוחד עם העלייה בגיל.  

האם אתן נוטלות תרופות מסוימות, כגון תרופות אנטי-אפילפטיות, תרופות אנטי-רטרוויראליות לאיידס, או טיפול בשחפת?

• אם כן, כדאי לשקול אמצעי מניעה המכילים פרוגסטרון בלבד. תרופות מסוימות, שמאיצות את חילוף החומרים בכבד, עלולות לגרום לגוף לעבד את ההורמונים של אמצעי המניעה במהירות יתרה, ובכך לצמצם את היעילות של אמצעי המניעה..

האם אתן סובלות ממיגרנות עם אאורה?

• אם כן, כדאי לשקול אמצעי מניעה המכילים פרוגסטרון בלבד. "אאורה" מתייחסת להפרעות תחושתיות – כגון הבזקים,כתמים בשדה הראייה, או תחושת נימול – המתרחשות לפני כאב ראש. המחקר ממליץ, באופן עקרוני, למטופלות הסובלות ממיגרנות עם אאורה להימנע משימוש באמצעי מניעה הורמונליים משולבים בשל הסיכון המוגבר לשבץ.

4. מהן תוכניות הפוריות העתידיות שלכן?

ראשית, חשוב לציין כי לא הוכח קשר בין אמצעי מניעה לבעיות פוריות. בסקירה של 22 מחקרים שבהם השתתפו 15,000 נשים שהפסיקו להשתמש באמצעי מניעה, שיעור ההיריון היה 83% במסגרת 12 החודשים הראשונים מאז הפסקת השימוש באמצעי המניעה. מחקר זה הראה גם כי משך הזמן שבו נשים משתמשות באמצעי מניעה לא משפיע באופן משמעותי על הזמן העובר עד להפריה, בהתאם לגיל.

עם זאת, כאשר אתן בוחרות אמצעי מניעה, כדאי לשקול אם ומתי תרצו לתכנן היריון. ניתן להפסיק את השימוש בחלק מאמצעי המניעה בעצמכן – תוכלו להחליט להפסיק להשתמש בגלולות, במדבקה או בטבעת בכל עת. שיטות אחרות דורשות ביקור במרפאה כדי להסיר את ההתקן התוך-רחמי או את השתל. 

לחלק מהשיטות יש חזרה יחסית מהירה לפוריות לאחר הפסקת השימוש. אחרות, ובעיקר הזריקה, מתוכננות כך שיידרש זמן ארוך יותר עד שהשפעתן תפוג, ולכן ייתכן שיידרש זמן ממושך יותרעד לחזרה לביוץ. 

כדאי לשקול את השאלות הבאות: 

האם אתן מקוות להיכנס להיריון בשנה הקרובה? 

• אם כן, כדאי לשקול שימוש באמצעי מניעה שתוכלו להפסיק בעצמכן, או כזו שהשפעתה פגה במהירות. 

האם אתן בטוחות שאינכן רוצות ילדים או שסיימתן להקים את המשפחה? 

• אם כן, כדאי לשקול אמצעי מניעה ארוך טווח או עיקור.  

האם תרצו לנסות להיכנס להיריון ב-3 עד 6 החודשים הקרובים? 

אם כן, כדאי לשקול את השיטות הללו, המציעות את הדרך המהירה ביותר לחזור לקו הבסיס בהתאם לגיל ולמצב הבריאות שלכן:

• שיטות חוסמות: מכיוון ששיטות אלו אינן משנות את דפוסי ההורמונים או את הביוץ שלכן, רמת הפוריות שלכן נשארת בדיוק כפי שהיא. אתן מוכנות להתחיל בניסיונות ברגע שתפסיקו להשתמש בהן.
• התקנים תוך-רחמיים (הורמונלי ונחושת): בעוד שההתקן התוך-רחמי הוא מכשיר "ארוך טווח", השפעותיו מקומיות לרחם. ברגע שספק מסיר אותו, רוב המשתמשות חוזרות לפריון קו הבסיס שלהן בהתאם לגיל ולמצב הבריאות, בדרך כלל תוך מחזור אחד עד שניים.
• השתל: כמו ההתקן התוך-רחמי, ברגע שמסירים את השתל, ההורמון נעלם מהגוף במהירות, ולעיתים קרובות מאפשר לביוץ לחזור תוך ימים.

הזריקה למניעת היריון, הידועה בשמה המסחרי 'דפו פרוברה' פועלת קצת אחרת. מכיוון שהזריקה מכילה פרוגסטין במינון גבוה ובשחרור איטי, היא יכולה להישאר בגוף זמן רב לאחר סיום חלון ה"הגנה" הנמשך 12 שבועות. בממוצע, ייתכן שיעברו עד 10 חודשים מהזריקה האחרונה לפני שיחזור הביוץ הרגיל.

5. האם אני בסיכון למחלות מין? 

שאלה מכשילה: התשובה היא "כן". כולם נמצאים בסיכון למחלות המועברות במגע מיני (STIs).  

אמצעי מניעה הורמונליים אינם מגינים מפני זיהומים. אם אתן פעילות מינית, מניעת מחלות מין היא יעד נפרד אך חשוב לא פחות מבריאות הרבייה שלכן.

מחלת מין היא זיהום המועבר מאדם לאדם דרך מגע מיני, כולל מין נרתיקי, אנאלי ואוראלי. אלה יכולות להיגרם על ידי חיידקים (כמו כלמידיה), וירוסים (כמו HPV או HIV), או טפילים (כמו טריכומוניאזיס).

הנתונים בעשור האחרון מראים עלייה מדאיגה בשיעורי הזיהומים. על פי ה-CDC (מרכזי בקרת מחלות ומניעתן), בשנת 2024, דווחו יותר מ-2.2 מיליון מחלות מין בארה"ב – עלייה של 13% בהשוואה לעשור הקודם. ה-CDC ציין גם זינוק מדהים של 700% בשיעורי עגבת מולדת, מחלת מין המועברת מאימהות לתינוקות במהלך ההיריון. 

חשוב לציין כי רבות ממחלות המין אינן מלוות בתסמינים, כלומר, תוכלו להידבק ולהדביק אחרים מבלי להרגיש "חולות".

כיצד תוכלו להפחית את הסיכון למחלות מין 

1. הימנעו מקיום יחסי מין עד לבדיקה: הדרך היעילה ביותר למניעת מחלות מין היא להימנע מקיום יחסי מין עד ששניכם נבדקתם וקיבלתם תוצאות שליליות במעבדה. מומלץ לשקול להיבדק באופן קבוע בעתיד. 

2. השתמשו בשיטות חוסמות: הגנה חוסמת (כמו קונדומים גבריים או נשיים) היא השיטה היחידה לאמצעי מניעה, אשר חוסמת פיזית העברת מחלות מין רבות. כאשר משתמשים בה נכון, היא מפחיתה באופן דרמטי את הסיכון לזיהומים, אך אינה מונעת אותו לחלוטין. השתמשו בשיטות חוסמות בכל פעם, במיוחד עם שותפים חדשים או לא מונוגמיים.

3. שמרו על מודעות לתסמיני מחלות מין: הימנעו ממגע מיני אם יש לכן או לבן/בת הזוג שלכן פצעים גלויים, פריחות או הפרשות לא רגילות. עם זאת, זכרו ש"אין תסמינים" אינו אומר בהכרח ש"אין זיהום".